ויירו נ' מסיעי אריה שאשא בע"מ ואח'

פסק דין

1.עניינה של התביעה הנדונה הוא בתאונת דרכים מיום 20.8.12. התובע טוען כי אישתו (להלן: "התובעת") נהגה ברכבו מכיוון צפון לדרום, מצפת לכיוון קיבוץ מסדה, ובכיוון הנגדי היה פקק ארוך של מספר קילומטרים. היא נסעה במהירות נמוכה לטענתה, ופתאום יצא נתבע מס' 3 (להלן: "הנתבע") מהכיוון הנגדי לנתיב הנסיעה שלה, היא ניסתה לברוח ימינה, אך לא הצליחה למנוע את ההתנגשות החזיתית בין שני הרכבים, ורכבה נזרק כתוצאה מהמכה לתעלה בצד ימין של הכביש.

2.הנתבע טוען כי הוא עמד בפקק ארוך, והציץ מדי פעם שמאלה כדי לבדוק מה קורה קדימה, פתאום הבחין ברכב התובע הנהוג ע"י התובעת ממול, שפגעה ברכבו ונזרקה לצד ימין.

3.ביום 15.2.13 התקיים דיון בתיק בו שמעתי את עדויות הנהגים, והוזמן תיק המשטרה אשר התקבל ביום 24.2.13. בתיק החקירה המשטרתי עולה כי הנתבע מסר כמעט אותה גרסה שם וכי הבוחן המשטרתי מצא בזירה סימני צמיגים של רכב התובע המעיד על שבירה ימינה עד לנקודת ירידת הרכב מהכביש, ומהסימנים על הכביש עולה כי המגע הראשוני בין הרכבים היה בנתיב נסיעת התובע. מסקנות הבוחן היו כי רכבו של הנתבע סטה שמאלה ופגע ברכב התובע שהגיע ממול, וכתוצאה מכך נגרמה תאונת דרכים בה נגרם הנזק לשני כלי הרכב, ובה נחבלה התובעת.

4.מהעדויות שנשמעו בפניי, וכן מחומר החקירה המשטרתית אני מאמינה לתובעת כי היא נסעה ישר בנתיב הנסיעה שלה, וכי הנתבע סטה שמאלה מנתיב נסיעתו, ופגע ברכב התובעת שהגיע ממול, וכתוצאה מהמגע נזרק רכב התובעת לתעלה מצד ימין. נקודת המפגש בין שני הרכבים בנתיב נסיעת התובעת, בהתאם לממצאי הבוחן המשטרתי, מצביעה על כך כי הנתבע הוא שסטה שמאלה לעבר נתיב נסיעת התובעת ולא ההיפך. בנסיבות אלו, האחריות לתאונה מוטלת במלואה על הנתבע.

5.רכבו של התובע הוכרז אובדן כללי, וערכו נקבע ע"י השמאי בסך 28,864 ₪. הנתבעת טוענת כי לא הובא העבר התאונתי של הרכב בחישוב ערכו של הרכב. השמאי מטעם התובעת השיב כי התובע חתם לנתבעת על הסכם להעברת מידע, וכי הציג התובע אישור העדר תביעות במשך 3 השנים שהיה הרכב אצלו, לפיכך אין להוריד מערך הרכב שנקבע על ידו. אני מקבלת את טענת התובע בעניין זה משהנתבעת יכלה בקלות לבדוק את עברו התאונתי של הרכב. יתרה מכך, יש להסתפק באישור העדר תביעות למשך 3 שנים אחורה, כדי לקבוע שלרכב לא היו תאונות במשך שלוש השנים שקדמו לתאונה הנדונה.

באשר לשכ"ט שמאי, עתר התובע לקבלת סך של 2,340 ₪, בעוד שהנתבעת חלקה על סכום זה וטענה שהוא מופרז.

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים בעניין זה, אני מעמידה את שכ"ט השמאי בעניין זה ע"ס 1,800 ₪.

6.לסיכום, אני מחייבת את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובע סך של 30,664 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 20.8.12 ועד יום התשלום בפועל, וכן הוצאות משפט בסך 400 ₪.

המזכירות תמציא העתק פסק דין זה לצדדים.

ניתן היום, ט"ו אדר תשע"ג, 25 פברואר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: